התכווננות נבל הזהב
מאת: אריה בן דוד
הקשבה להקדמה להתכווננות נבל הזהב:
הקשבה להתכווננות נבל הזהב:

אורפיאוס
(מנגן בנבל הזהב שקיבל מאפולו)
צייר: אריה בן דוד
הקדמה להתכווננות נבל הזהב
בימים אלה שבהם הארץ סוערת ואזרחים רבים חרדים, עוברים המוני אנשים מתחת לגשר המיתרים, בכניסה לירושלים. טוב שנישא בתודעתנו שנבל המיתרים הזה הנתמך מלמעלה ומגשר על התנועה ללב העיר היה פעם נבל זהב בידיו של דוד המלך שבנגינתו הביא עימו הרמוניה ומרפא וחיבר בין ירושלים הבנויה לירושלים של מעלה. אם אנחנו חושבים על האנשים שחיים כיום בארץ ועל כל תושבי העולם, נוכל לדמיין נבל זהב ענק שבו כל אדם הוא מיתר וכולנו חלק מכלי נגינה אחד. באצבע הבורא אין מוסיקה וגם במיתר בודד אין צלילים. המוסיקה נוצרת במפגש בין השניים. אצבע הבורא מנגנת על המיתר של כל אחד מאיתנו בדרך אינדיבידואלית וייחודית, ולכן, טוב שנכוון את המיתר ונאפשר אז למוסיקה להביא עימה אמת, אהבה, חופש וקירוב לבבות. צלילי הנבל המופקים ממיתרים מכווננים מטהרים את נפשותינו השואפות לחבר בין ירושלים של מטה ושל מעלה.
התכווננות נבל הזהב / אריה בן דוד
מתחילים בהרפיה. אפשר לשכב על הגב בשקט, או לשבת במקום נוח, וגם בעמידה. בכל תנוחה החוייה תהייה שונה. נרגיש רפויים ושקטים, ואז נפתח בסדרה של 5 פעמים, נשימות בסדר של 4-7-8.
מתחילים בנשימה פנימה בספירת 4 שניות, מחזיקים אוויר 7 שניות ומשחררים אוויר במשך 8 שניות ואז שוב פעם פנימה 4 שניות, להחזיק 7 שניות ולשחרר בספירת 8 והלאה עד 5 פעמים.
כעת אנחנו מדמיינים נבל ענק מזהב, שבו כל אדם בעולם מהווה מיתר אחד והמנגן בנבל הזה הוא בורא העולם. באצבע הבורא אין מוסיקה וגם במיתר הבודד אין צלילים. המוסיקה נוצרת במפגש בין השניים. אצבע הבורא מנגנת על המיתר של כל אחד מאיתנו בדרך אינדיבידואלית וייחודית, ולכן, טוב שנכוון את המיתר ונאפשר אז למוסיקה להביא עימה אמת, אהבה, חופש וקירבת לבבות. לכל אחד מאיתנו יש מיתר עם הצבע הייחודי שלו, וכל המיתרים מהווים יחדיו נבל זהב מופלא עם צבעוניות אינסופית. כיוונון המיתר שלי מאפשר לי לממש את עצמי בהגשמת יעודי ולהביא לעולם את הברכה שבי.
נדמיין תחילה עמוד אור. אור הקורן וזורם ממרחבי הכוכבים והיקום הגבוהים ועד למעמקי בטן האדמה. זרימת האור הזו אליה אני 'נמס' היא אור האמת ואני מחבר את עצמי לזרימה הזאת, לחיוניות הזאת וחווה את האמת של העולם ואת האמת הפנימית שלי עצמי. בעומדי עם זרוע שמאל מתוחה ללא מאמץ כלפי מעלה (כשהכתף צמודה לאוזן השמאלית), ועם זרוע ימין מופנית בשלווה כלפי מטה (במקביל לגופי), אני מאפשר לעצמי להשטף במקלחת האור הזו הזורמת מכוכבי המרום דרכי ואל בטן האדמה. הזרימה הזו של האור מעלה ומטה וחזור ממלאת אותי באור רענן ומלא חיוניות שאני חלק ממנו. בקשב ובהתבוננות מתגלה לי אט אט האמת שבעולם סביבי והאמת הפנימית שלי ושלווה עוטפת אותי.
בזמן שאור האמת ממשיך לזרום דרך קומתי הזקופה ולמלא אותי במרחב האנכי, אני פורס כעת את זרועותי למרחב האופקי בגובה הכתפיים (כשכף יד ימין מופנית כלפי מטה וכף שמאל כלפי מעלה) וכעת אני חווה את חום האהבה. חום האהבה זורם דרך המרכז שבין השכמות ודרך החזה שלי במעגלים בצורת 8 אופקי - משמאלי דרך מרכז החזה ולימיני וכך כמו שמיניות שהולכות וגדלות הן מתפשטות למרחבים, זרמי חום אהבה הפוגשים במרכזי את עמודת אור האמת וממשיכים הלאה והלאה עד לאינסוף. אני חווה את חום האהבה הזורם דרכי ומתמלא בעדינות ובחמלה. אני חש אהבה לכל יצור, מהמיקרואורגניזמים הכי קטנים שבבטן האדמה דרך הצמחים, העשבים, השיחים והעצים, וכל מה שנמצא סביב, החיות הקטנות והגדולות, הדגים, הפרפרים והצפורים. אהבה אל העולם ואהבה מהעולם זורמת דרכי במרחב האופקי וכך אני חווה אהבה לכל אדם ואת עצמי כאחד עם הבריאה. כמו שהשמש מקרינה את אורה וחומה לכל אדם, ללא קשר בין אם הוא אדם שעשה דברים טובים או לא טובים, כך זורח ליבי שמתמלא בכוחות השמש המעניקה חום ואור לכל יצור ברוא, יהיה זה צמח, חיה או אדם. אני נמס אל העולם וחווה את האהבה שבעולם זורמת דרכי וממלאת אותי.
כעת, כאשר אני חווה בו זמנית את אור האמת במרחב האנכי, ואת חום האהבה במרחב האופקי, אני מפנה את תשומת ליבי לנקודת המפגש של אור האמת וחום האהבה וכאן אני מרגיש חופשי ומאושר. שמחת החופש ממלאת אותי בזרימתה קדימה ואחורה. דרך המרכז שבין השכמות ודרך החזה שלי, במעגלים בצורת 8 מלפניי ומאחוריי אני חווה איך מעגלי החופש מתרחבים הלאה והלאה. התחושה שאני אדם חופשי ואני נותן חופש לכל אדם.
וכך מתמזגים שלושת המימדים האלה, המימד האנכי של מעלה מטה, המעורר את אור האמת, המרחב האופקי של חום האהבה, והמרחב שבין קדימה לאחורה שבו אני חווה את שמחת החופש, אני מרגיש איך החופש ממלא אותי, איך אני מעביר את החופש הזה לעולם ואיך החופש הזה חוזר אלי. אני אדם חופשי כל האנשים חופשיים והחוויה הזו ממלאת אותי שמחה.
כעת אני מפנה את תשומת ליבי אל האדמה ומרגיש את כפות רגליי עומדות עליה ביציבות. האדמה שהיא גם מים, ומינרלים וקריסטלים ושורשים וחום וכל מה שפעיל בה. אני חווה את תמיכת האדמה כעוצמת אומץ. אני מרגיש איך אני מתמלא באומץ הזורם דרך כפות רגליי וכל גופי וממני אל העולם, והאומץ הזה מחזק אותי וממריץ לחיות לאור האמת, לפעול מתוך חום האהבה, ולחוות את חדוות החופש. וכך, אט, אט אני מתהווה כמיתר מכוון ויציב שעליו יכול הבורא לנגן בשמחה ולעורר בי את הכוחות והחיוניות המאפשרים לי להגשים את האיכויות האלה גם בחיי האישיים וגם בעשייתי בעולם. להיות מיתר אחד בין מיתרים רבים חלק מנבל אחד המרכיב את האנושות כולה.
נסיים שוב בסדרה של 5 פעמים, נשימות של "4-7-8" ובהודיה גדולה על מתנת הבריאה במרחביה אנו חיים.
ולסיום, חיבור בהווה בין העבר לעתיד
תהילים - פרק קכב
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי-- בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.
ב עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ-- בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
ג יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה-- כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.
ד שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.
ה כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.
ו שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
ז יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
ח לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי-- אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
ט לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ-- אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ.